Site icon המרכז לטיפול בסוכרת

תרופות חדשות לסכרת סוג 2

המימדים המדאיגים של מחלת סכרת סוג 2 שאנחנו עדים להם במאה העשרים ואחת מחייבים פיתוח של אמצעים שונים למלחמה במחלה. רוב התרופות שנמצאות בפיתוח מיועדות להורדת רמות הגלוקוז בדם, כשנכון לכתיבת שורות אלה, למעלה מאלף חומרים שונים ניסוי למלא מטרה זו בדרגות יעילות שונות. רוב התרופות שפותחו ושנמצאות בפיתוח פועלות לעידוד ההפרשה של האינסולין ולהגברת האפקטיביות שלו. עם זאת, כיום ישנן תרופות רבות שנמצאות בשלבי פיתוח מתקדמים יותר ופחות שפועלות על מנגנונים שונים אחרים שמשחקים תפקיד במחלה. במאמר זה נסקור כמה מהתרופות החדשות שחלקן נמצאות בשימוש וחלקן נמצאות בשלבי מחקר.

תרופות ממשפחת ה – GLP-1

ככל הנראה התחום שבו נראה את ההתקדמות המשמעותית ביותר בשנים הקרובות הוא השימוש בתרופות ממשפחת ה- GLP-1, בדגש על שיפורים בנושא הפרמודינמיקה והפרמוקינטיקה. כך למשל, יש להזכיר בהקשר זה תכשיר בשם BYDUREON שאושר לא מזמן לשימוש באירופה.

התכשיר מבוסס על תכשיר אחר שנמצא בשימוש כבר מספר שנים שנקרא אקסנטייד אך בניגוד אליו ה- BYDUREON ניתן אחת לשבוע בלבד. במחקרים רבים נמצא כי לא זו בלבד שהתכשיר החדש מביא לירידה דומה בערכי ההמוגלובין המסוכרר בדמם של החולים לזו שמשרים התכשירים ממשפחה זו שניטלים באופן יומיומי, אלא שנראה כי הוא מביא גם לירידה זהה במשקל. עם זאת, רמות הסוכר בדמם של הנוטלים את התכשיר מעט גבוהות יותר לאחר ארוחה.

כמו כן, נמצאים כעת בפיתוח מכשירים שמאפשרים נטילה ארוכת טווח של אקסנטייד במשך שנה באמצעות הזרקה תת עורית קבועה. בנוסף לכך, נמצאות כיום בפיתוח תרופות ממשפחת GLP-1 שהפינוי שלהן מהגוף או ההרס שלהן איטי יותר, מה שיאפשר לחולים לצרוך מינונים נמוכים יותר שלהן ובתדירות נמוכה יותר.

מעכבי SLGT-2

SLGT-2 הוא החלבון שאחראי לספיגה החוזרת של הגלוקוז בכליה. אי לכך, על ידי מתן של מעכבי SLGT-2 ניתן לגרום להפרשה מוגברת של גלוקוז דרך הכליה ובכך לתרום להורדת ערכי הגלוקוז בדם. מאחר ולאחרונה התגלה כי במשפחות שבהן ישנו מום גנטי במנגנון הספיגה החוזרת של הגלוקוז אין סיבוכים כלייתיים, נראה כי השימוש בתרופות שמבוססות על עיקרון זה לא יגרמו לחולים כל נזק.

התכשיר שלגביו קיימים הכי הרבה נתונים ושלמעשה לאחרונה הוגשה עבורו בקשה לאישור ל- FDA, נקרא Dapgiifiozin. עם זאת, ייתכן מאוד שהבקשה תדחה כיוון שישנו סיכון מסוים בהפרשה עודפת של שתן שמכיל רמות גבוהות של סוכר שכוללות סיכון מוגבר לסרטן שלפוחית השתן, הפרעות אלקטרוליטיות וזיהומים בדרכי השתן.

אגוניסטים ל- PPAR Gamma

מה שהחל בהתלהבות גדולה, הסתיים באכזבה משמעותית כיוון שלמרות שהתכשירים שמבוססים על אגוניסטים ל- PPAE gamma הצליחו להביא לירידה משמעותית ברמות הגלוקוז בנבדקים, התרחשו בהם אפקטים שליליים מאוד שכללו עלייה בתחלואה הלבבית, אוסטאופורוזוס, עלייה בסיכון לממאירויות שונות, עלייה במשקל ועוד.

עידוד של הפרשת אינסולין על ידי פעילות הגלוקוז בתאי ביתא בלבלב

אחת הדרכים שנחקרות באינטנסיביות הרבה ביותר בתחום התרופות לסכרת סוג 2, היא עידוד הפוספורילציה של הגלוקוז על ידי האנזים גלוקוקינז. זהו השלב שקובע למעשה את הקצב של הפעילות של הגלוקוז בלבלב שמווסת את הפרשת האינסולין. ישנן מספר תרופות שנמצאות בפיתוח שמטרתן להגביר את הפוספורילציה כשהאתגר המרכזי הוא לגרום לכך שההשפעה תבוא לידי ביטוי אך ורק בתאי ביתא (התאים שאחראים על הפרשת האינסולין) ולא בתאים האחרים בלבלב.

AMPK

אחד האנזימים המרכזיים ביותר במשק האנרגיה בגוף האדם שמהווה מעין סנסור רגיש לשווי המשקל האנרגטי נקרא AMPK. כאשר אנזים זה משופעל במצבים של חסר אנרגטי הוא מפעיל תגובה אנטי סכרתית שכוללת עידוד של כניסת גלוקוז לתאים, דיכוי של הפרשת גלוקוז או יצירת גלוקוז (דיכוי של תהליך הגלוקונאוגנזה) ועידוד של חמצון חומצות שומן. בהתאם לכך כיום נמצאות תרופות מסוימות בפיתוח שמטרתן לשפעל את האנזים.

Exit mobile version