סכרת היא המגיפה של המאה ה-20, או כך לפחות היא מכונה בידי רבים. מחלת הסכרת הולכת כמעט יד ביד עם מגיפה נוספת של המאה ה-21 והיא מגפת ההשמנה. שיעור החולים בסכרת מסוג 2 עולה מידי שנה ונראה כי המגמה הזו לא עומדת להיפסק אם לא נעשה שינוי משמעותי בתפיסה שלנו.
תפקידו של ההורמון אינסולין המיוצר בלבלב הוא לסייע לסוכר שמגיע מהמזון שלנו לדם, להיכנס אל תוך תאי הגוף ולספק להם אנרגיה. כאשר יש חוסר באינסולין או שהאינסולין קיים אך התאים לא מגיבים לו, נוצר מצב בו רמת הסוכר בדם עולה.
מצב זה הוא פתח לשלל סיבוכים שכולם יחד מרכיבים את מחלת הסכרת. חוסר שימרה על רמות סוכר מאוזנות בדם על ידי תזונה נכונה, תרופות ופעילות גופנית יכולים להוביל לסיבוכים קשים שסופם הוא מוות.הסכרת פוגעת למעשה כמעט בכל איברי הגוף ובין הסיבוכים הנפוצים שלה ניתן למנות: פגיעה בכלי דם פריפריים, פגיעה בראייה, פגיעה לבבית, נזק לכליות, בעיות עור, פגיעה עצבית, דיסליפידמיה סכרתית ועוד. כמעט כל הפגיעות נובעות כתוצאה מנזק לכלי דם קטנים.
פגיעה בראייה
הפגיעה הנפוצה ביותר נקרת "רטינופתיה סכרתית". בחלק האחורי של העין קיימת רשת דקה מאוד של עצבים הנקראת "רשתית" או "רטינה" בלועזית. הסכרת פוגעת בכלי הדם הזעירים שמזינים את הרטינה וכאשר הם נפגעים, הרטינה נהרסת.מצב זה יכול לגרום לפגמים בראיה הנראים כמו נקודות שחורות קטנות בשדה הראייה.
איזון לא תקין של רמות הסוכר יכול להוביל גם להתפתחות של קטרקט.
פגיעה כלייתית
הכליות הן איבר חשוב מאוד שכן הן מסננות את הדם מחומרי פסולת שהגוף מייצר ומרעלים. האיבר המסנן בכליה נקרא "נפרון" והוא עטוף ברשת מפותלת של נימים. הנימים בנויים כך שמסתננים מהם רק חומרים בעלי גודל מסוים ובאופן תקין חלבונים לא אמורים להסתנן דרכם.הפגיעה הכלייתית נקראת "נפרופתיה סכרתית" והיא נגרמת כתוצאה מפגיעה בנימים שבנפרון. הביטוי הראשון של המחלה יכול להיות הופעה של חלבון בשתן. סימנים של מחלה מתקדמת יותר הם: לחץ דם גבוה, עליה במשקל כתוצאה מהחזקת נוזלים, עייפות, והרגשה כללית לא טובה.
הטיפול במצב זה הוא על ידי דיאליזה שמחליפה את תפקיד הכליות.