אחת ההשפעות החשובות של מחלת הסכרת היא על פעילות הכליות, ומחלת סכרת ממושכת ולא מאוזנת גורמת בסופו של דבר לפגיעה בפעילות הכליות אשר יכולה להגיע עד אי ספיקת כליות.
מצב זה, אשר נקרא נפרופתיה סכרתית מופיע אצל חלק גדול מחולי סכרת סוג 1 (סכרת נעורים) וסכרת סוג 2 (סכרת מבוגרים) ונחשב לאחד הסיבוכים החשובים של מחלת הסכרת.
מדוע סכרת גורמת לפגיעה כלייתית?
מחלת הסכרת גורמת לכך שרמת הסוכר בדם אינה מאוזנת וכתוצאה מופיעה השפעה ארוכת טווח על איברים רבים. עיקר ההשפעה של מחלת הסכרת היא על כלי דם, ורמת הסוכר הגבוהה בדם גורמת לפגיעה הדרגתית וארוכת טווח בכלי דם גדולים וקטנים.
הכליה, היא איבר המורכב מכלי דם רבים אשר אחראים על סינון הדם והפרשת הפסולת אל השתן. כאשר רמת הסוכר בדם אינה מאוזנת, מתחילה להופיע פגיעה קשה בכלי הדם הכלייתיים, אשר בסופו של דבר גורמת לכך שתפקודי הכליה נפגעים באופן משמעותי.
הפגיעה הכלייתית מופיעה כתלות באיזון הסוכר בדם, ובחולים שאינם מאוזנים כראוי יכולה להופיע תוך מספר שנים. לעומת זאת, בחולים מאוזנים, המקפידים על נטילת התרופות והדיאטה המתאימה, הפגיעה הכלייתית יכולה להימנע או להיות מינימלית.
מלבד הפגיעה הכלייתית, הפגיעה בכלי הדם כתוצאה ממחלת הסכרת יכולה להתבטא גם באיברים נוספים כמו הלב, הרשתית והעצבים הפריפריים.
ברוב המקרים, אנשים הסובלים מפגיעה כלייתית סובלים גם מפגיעה באיברי מטרה אחרים, אשר מבטא את חומרת מצבם ואת חוסר איזון הסוכר בגופם.
הביטוי העיקרי של הפגיעה הכלייתית – חלבון בשתן
הפגיעה הכלייתית במחלת הסכרת מתבטאת בעיקר על ידי חלבון בשתן. כאשר הכליה לא פועלת כראוי, סינון הדם לא מתבצע בצורה טובה ו"בורחים" אל השתן רכיבים גדולים כמו חלבונים.
אחד הביטויים החשובים לפגיעה הכלייתית במחלת הסכרת הוא הופעת חלבון בשתן, וזיהוי חלבון בשתן בבדיקת מעבדה שגרתית מעיד בדרך כלל על מחלת כליות כתוצאה מהסכרת. תוצאה נוספת אשר יכולה להופיע בבדיקת שתן היא "מיקרואלבומינוריה", המעידה על נוכחות כמות מועטה של חלבון בשתן ונחשבת למצב מקדים לנפרופתיה סכרתית.
חשוב להבין שלפגיעה הכלייתית אצל חולי הסכרת אין כמעט השפעה על חיי היום יום, ורובם נותרים אסימפטומטיים. הופעת הסימפטומים מעידה לרוב על מחלה כלייתית קשה ביותר ועל אי ספיקת כליות משמעותית אשר כמעט ובלתי ניתנת לטיפול.
אי לכך, חשוב להקפיד על בדיקות מעקב תקופתיות הכוללות בדיקה לחלבון בשתן ובדיקת תפקודי כליה.
מניעת הפגיעה הכלייתית
הפגיעה הכלייתית בחולי סכרת היא מצב אשר ניתן למניעה, ומעקב אחר הסכרת תוך טיפול ושמירה על הרגלי חיים בריאים יכולים למנוע את הפגיעה הקשה בכליות.
ההמלצות העיקריות למניעת הפגיעה הכלייתית בחולי סכרת הן:
- איזון רמת הסוכר – חשוב מאוד לשמור על ערכי סוכר תקינים, ולהישמע להנחיות הרופא לגבי דיאטה, פעילות גופנית וטיפול תרופתי. יש לבדוק את ערכי HA1C על פי המלצות הרופא ולהקפיד שהערכים יהיו 7% ומטה, ומלבד זאת לעקוב אחר רמות הסוכר בצום ואחרי האוכל.
- שמירה על לחץ דם תקין – קיים קשר בין יתר לחץ דם ובין מחלות כליה, ושמירה על לחץ דם תקין יכולה לסייע למנוע את התפתחות מחלת הכליה כתוצאה מהסכרת. רוב הרופאים ימליצו לחולים סכרתיים על שימוש בתרופות ממשפחת Ace inhibitor או ARB, אשר מלבד השפעתן על לחץ הדם, הן גם בעלות אפקט מגן על הכליה, והוכחו כמונעות את התפתחות המחלה הכלייתית בחולי סכרת.
- אורח חיים בריא – שמירה על אורח חיים בריא הכולל הימנעות מעישון, תזונה נכונה ומשקל תקין יכולה לסייע באיזון רמת הסוכר וכמו כן להפחתת הסיכון להתפתחות מחלות כליה, וחשובה לא רק אצל חולי סכרת, אלא אצל כל אחד.