סכרת היא מחלה המתבטאת ברמת סוכר גבוהה בדם, וגורם לסיבוכים שונים לטווח הארוך והקצר. הסכרת נגרמת בגלל הפרעה במאזן הסוכר, אשר יכולה להיגרם על רקע פגיעה בהפרשת האינסולין או לאחר ירידה של רגישות הרקמות לאינסולין.
האינסולין הוא חומר חשוב מאוד המופרש מהלבלב ואחראי על הכנסת הסוכר לתאים. ברגע שאנחנו אוכלים, הלבלב מפריש אינסולין במטרה להעביר את הסוכר שנכנס לגופנו מזרם הדם אל התאים. ללא אינסולין, הסוכר יישאר בזרם הדם ולא יועבר לתאים שיישארו "רעבים" לסוכר ואנרגיה.
רגישות לאינסולין היא מידת השפעת האינסולין על התאים – כאשר התאים רגישים לאינסולין, ייכנס אליהם יותר סוכר לאחר הפרשת האינסולין ולעומת זאת, כאשר התאים אינם רגישים מספיק לאינסולין הסוכר לא ייכנס פנימה בצורה יעילה גם לאחר הפרשה מרובה של אינסולין.
סכרת מסוג 1
סכרת מסוג 1, אשר נקראת גם סכרת נעורים היא מצב בו הלבלב לא מפריש אינסולין. מדובר בתופעה אוטואימונית, הנגרמת לאחר שנוגדנים תוקפים את תאי בטא בלבלב, הורסים אותם ומונעים בכך הפרשת אינסולין.
כתוצאה, הילד החולה בסכרת לא יכול להפריש בעצמו אינסולין, ונדרש לטיפול חיצוני על ידי זריקות אינסולין. הסיבה לסכרת מסוג 1 אינה ידועה, וככל הנראה קיים קשר לגורמים סביבתיים, תורשתיים ואחרים.
הביטוי הקליני של סכרת מסוג 1 אופייני מאוד, וכולל צמא מוגבר, מתן שתן רב, ירידה בלתי מוסברת במשקל ובלבול. אחד הביטויים הקשים ביותר של סכרת מסוג 1 הוא קטואצידוזיס סכרתית – מצב הנגרם לאחר היפרגליקמיה קיצונית, ובו הגוף מפתח חמצת קשה המלווה ביצירה מוגברת של קטונים.
קטואצידוזיס סכרתית הוא מצב חירום רפואי, ומסיבה זו נדרשים החולים בסכרת מסוג 1 לנטר את רמת הסוכר בדם בקפדנות, ולאזן אותו היטב על ידי שימוש באינסולין.
סכרת מסוג 2
סכרת מסוג 2 היא סכרת האופיינית יותר במבוגרים, וקשורה להשמנה ואורח חיים לא בריא. סכרת מסוג 2 מופיעה לאחר שהגוף מפתח תנגודת לאינסולין, וכתגובה האינסולין אינו משפיע בצורה טובה והסוכר לא נכנס לתאים.
לעומת סכרת מסוג 1, סכרת מסוג 2 היא מצב נרכש, המושפע באופן ישיר מהשמנה, חוסר פעילות גופנית ואורח חיים לא פעיל.
כמו כן, בניגוד לסכרת נעורים, סכרת מסוג 2 כמעט ולא מתבטאת מבחינה קלינית בשלבים הראשונים, והאבחנה מתבצעת רק על פי בדיקות סקר. בשלבים מאוחרים של המחלה, סכרת מסוג 2 גורמת להופעת סיבוכים שונים (בדומה לסכרת סוג 1), ולכן חשוב לטפל בה ולאזן את הסוכר.
הטיפול בסכרת מסוג 2 מתחיל בשינוי באורח חיים, אשר יכול לשפר באופן משמעותי את איזון הסוכר. לאחר מכן, עוברים לטיפול בתרופות שתפקידן להוריד את רמת הסוכר בדם.
תרופות אלה פועלות במנגנונים שונים, וגורמות לכן לתופעות לוואי רבות, ולכן מומלץ להתחיל להשתמש בהן רק כשאין ברירה. בשלבים המתקדמים והקשים של המחלה, הלבלב כבר לא מתפקד בצורה טובה, ואז רק עוברים לטיפול בזריקות אינסולין.
סוגים נוספים של סכרת
קיימים סוגים נוספים של סכרת, הנחשבים נדירים יותר:
- MODY – מחלה המתבטאת בהפרעה בהפרשת האינסולין, ומופיעה בדרך כלל לפני גיל 25.
- סכרת זמנית כתוצאה מגורמים אחרים – קיימים מצבים בהם מופיעה היפרגליקמיה על רקע סיבות אחרות. ברוב המקרים מדובר במצבים הפיכים, אשר ניתן להתמודד איתם. הגורמים השכיחים לסכרת זמנית כזאת הם גידולים המפרישים הורמון גדילה, טיפול בסטרואידים, הפרשה מוגברת של סומטוסטטין וקטכולאמינים ועוד מגוון מצבים. בדרך כלל לאחר שפותרים את הבעיה הראשונית, מושג גם איזון הסוכר.
ראו גם:
