מחלת הסכרת הפכה בשנים האחרונות למגפה של ממש. מספר החולים במחלה נמצא בעלייה מתמדת והערכות מדברות על כך שהוא צפוי להמשיך ולעלות לממדים מבהילים עוד יותר. לצד ההיבט האנושי וההיבט הרפואי קיים למחלה היבט משמעותי נוסף והוא ההיבט הכלכלי. מחלת הסכרת, כפי שנראה מהנתונים שנציג להלן, נוגסת חלק נכבד מהתקציב של שירותי הרפואה במרבית ממדינות העולם. בנוסף, גם הנטל המועמס על כתפי החולים מבחינה כלכלית הינו כבד, כבד מאוד.
עלויות ישירות ועלויות עקיפות
כאשר מדובר על הנטל הכלכלי כיום המוטל על חולי הסכרת, מדובר למעשה על שני סוגים של הוצאות כלליות. הסוג הראשון הינו הוצאות ישירות הנובעות מעלויות של אבחון וטיפול. הסוג השני של הוצאות, אלה העקיפות, מאגד בתוכו את כל אותן ההוצאות העקיפות שניתן לאמוד אותן בכסף כגון – הפסדי השתכרות, אובדן ימי עבודה וכדומה.
הנטל הכלכלי של מחלת הסכרת מוטל הן על החולים עצמם והן על מערכת הרפואה הציבורית בעולם. נטל זה כולל גם שורה שלימה של מחלות ותופעות לוואי הנגזרות ממחלת הסכרת עצמה. מכיוון שהתחלואה המשנית איננה שולית כלל ועיקר, ההוצאות הישירות והעקיפות הנובעות ממנה הן בהחלט בלתי מבוטלות. יש בכך כדי להטיל עלות נכבדה לא רק על מערכת הבריאות כי אם גם על מערכת הרווחה למשל, בדמות תגמולי ביטוח לאומי, תשלומי רווחה לנכים, תגמולים בגין אובדן כושר עבודה וכן הלאה.
עלויות במיליארדי דולרים
על פי נתונים סטטיסטיים שנאספו בכמה ממדינות העולם, מסתבר שעלויות המשויכות למחלת הסכרת נאמדות במיליארדים רבים של דולרים לשנה בכל מדינה ומדינה. בשנים האחרונות, הנטל הכלכלי המצטבר ברחבי העולם בגין מחלת הסכרת לא כולל מרכיבים עקיפים מסוימים עמד על מעל לחמש מאות מיליארד דולר (בכל שנה). מדובר על יותר מ-10% מהתקציב השנתי על הוצאות רפואיות בעולם.
תחזיות לשנים הקרובות מדברות על עליה צפויה בהוצאות, המקושרת הן לעליה באחוז החולים והן לעליה בהוצאות הרפואיות בשל פיתוחים רפואיים חדשים והשקעה בתרופות חדשות. ההוצאה כאמור, מחולקת בין גורמים שונים – החולים, מערכות הרפואה הציבורית והפרטית, חברות הביטוח וגופים נוספים. בארץ, יש לציין המספרים המתארים הוצאות באחוזים דומים למקובל במדינות המפותחות. למשל, בין 10%-15% מתקציב קופות החולים מופנה לחולי סכרת. המשאבים הממוצעים המושקעים בחולי סכרת לעומת אנשים שאינם חולים במחלה זו הינם ביחס של שניים לאחד. מבחינת הנטל הכלכלי המוטל בארץ על חולי הסכרת ניתן להזכיר את ההוצאות על רכישת תרופות שמחוץ לסל לצד השתתפות עצמית ברכישת תרופות וטיפולים שכלולים בסל הבריאות.
הנטל הכלכלי על חולי סכרת מתחלק בין סעיפים כגון:
- תרופות – סקרים שבוצעו במספר מדינות מספרים שבין רבע לשליש מההוצאות המיוחסות למחלת הסכרת משמשות לרכישת תרופות. בארץ, הגם שאין בנמצא נתונים מדויקים, התמונה ככל הנראה דומה.
- מחלות נלוות – נטל כלכלי משמעותי נוסף, המוערך כעד מחצית מההוצאות הישירות לטיפול בחולי סכרת מיוחס לסיבוכים של סכרת ומחלות נלוות המקושרות למחלה. מדובר בין היתר בהוצאות על טיפול בתפקודי כליות לא תקינים, מחלות נוירולוגיות שונות, אוטם שריר הלב, שבץ ועוד.
- ימי אשפוז – בשנים האחרונות חלה עליה של ממש במספר ימי האשפוז בקרב חולי סכרת. הדבר נובע מעליה במספר החולים ומכך שלעומת מחלות מסוימות אחרות, האשפוז של סכרתיים נחשב לארוך יחסית.
- אובדן השתכרות – היבט זה מתחלק בין החולים עצמם לבין מערכות טיפול סוציאלי וחברות ביטוח. יש גם עלויות לתמותה מוקדמת בהיבט של הפסד פריון והכנסה לנפש.
לאור הדברים שלעיל, ראוי להקדיש נתח ראוי מתקציבי הבריאות והרווחה לחינוך למניעת המחלה ולניהול אורח חיים נכון.