BMI (Body Mass Index), או בעברית "מדד מסה גוף", הוא מונח שעולה לאוויר העולם באינספור מקרים – בעיקר בכל הנוגע לשיח 
לגבי משקל הגוף של האדם והבריאות הכוללת שלו. המדד, ברמה הכללית, מסייע להעריך האם האדם הוא בעל משקל תקין או לחלופין סובל מתת משקל, מעודף משקל או מהשמנת יתר. התוצאה של כך היא מספר אשר מאפשר להגדיר עבור האדם תוכנית טיפולים, כאשר יש בה צורך, וכמובן לעקוב אחר ההתקדמות של הטיפול. הנה כל מה שחשוב שתדעו על המדד אשר לא תמצאו רבים החשובים ממנו.
מהו מדד ה-BMI?
מדד BMI משקלל כאמור את נתוני הגובה (יחידת מדידה – מטרים) והמשקל (קילוגרמים) של האדם, במטרה לראות עד כמה השילוב ביניהם הוא תקין. המונח הומצא עוד במאה ה-19, על ידי מתמטיקאי וסטטיסטיקאי בשם אדולף קטלה. למרות שהמונח היה ביסודו אקדמי, הוא הפך עם השנים לסטנדרט המקובל בעולם לקביעת ההשמנה והיקפה. רוב הרופאים והמומחים בעולם המערבי מתבססים על מדד ה-BMI, וזאת עקב ההנחה שלא רק משקל הגוף מעיד על שאלת ההשמנה אלא החיבור של המשקל והגובה גם יחדמבחינה מעשית, החישוב של מדד ה-BMI הוא פשוט בכל קנה מידה – חלוקה של משקל האדם בריבוע הגובה שלו. המספר שמתקבל מגדיר בדיוק באיזו קבוצה נמצא אותו אדם, כך שאפשר להתאים לו בצורה מדויקת יותר טיפול במידת הצורך:
- מדד BMI נמוך מ-18.5 – תת משקל
- מדד BMI הנע בין 18.5 ל-25 – משקל גוף תקין. זוהי הקבוצה אליה נרצה להשתייך
- מדד BMI בין 25 ל-29.9 – עודף משקל (Overweight). מצב זה מאופיין בעיקר בפגיעה במראה האסתטי, כאשר הסיכון הבריאותי קיים אך נמוך באופן יחסי
- BMI בין 30 ל-39.9 – השמנה (Obesity), עם סיכון בריאותי משמעותי פי כמה
- BMI העולה על 40 – השמנה קיצונית (Morbid Obesity). מצב המאופיין בסיכון בריאותי רב, לעיתים עד לרמה של סכנת חיים.
למרות שכל מקרה יש לשקול לגופו, שורה ארוכה של מחקרים שנערכו בעולם במרוצת השנים מראים שרשימת הסיכונים האפשריים עולה ככל שמדד ה-BMI עולה. בין השאר מדובר כאן על מחלות כרוניות דוגמת סכרת, התקפי לב, מחלות לב וכלי דם, תסמונות מטבולית – והרשימה עוד ארוכה.
ברמת המאקרו, בחינה של נתוני ה-BMI הקיימים באוכלוסייה מצביעה על תמונה לא מעודדת, לפיה הקביעה שהשמנת יתר היא "מגיפה" של ממש בעולם המערבי היא בהחלט נכונה. בהשוואה לשנים עברו, כיום ניתן למצוא באוכלוסייה אחוז גבוה יותר של אנשים בעלי מדד BMI שאינו תקין, במידה כזו או אחרת. אפשר לייחס זאת לאורח החיים הפאסיבי המאפיין אותנו, להרגלי תזונה הלקויים של רבים כיום ולגורמים נוספים.עד כמה ניתן לסמוך עך מדד ה-BMI?
למרות החשיבות של מדד ה-BMI בהערכת מצבו של אדם מסוים וגורמי הסיכון שעלולים להופיע אצלו, צריך לזכור שיש הטוענים שהמדד אינו על תקן של "תורה מסיני". הסיבה הראשונה היא שיש משתנים מתערבים שונים שעשויים להיכנס לתוך משוואת מדדי הגוף של אדם מסוים ולהשפיע עליה, לרבות המגדר, המוצא האתני, מבנה הגוף (למשל אורך הרגליים) ועוד. המדד אינו משתנה כאשר הרכב הגוף משתנה, ולכן עלולה להיווצר מתחת לפני השטח בעייתיות שהמתבססים על המדד בלבד אינם נחשפים לה.
בנוסף לכך המדד יעיל הרבה פחות בגילאים צעירים, כך שהעמדה הנוכחית של ארגון הבריאות העולמי היא שאפשר ללמוד ממנו דבר מה משמעותי רק בגילאי עשרים ומעלה. בכך עלולים להתפספס מקרים של השמנת יתר בגילאי הילדות והנעורים, שהיא בעיה חמורה במיוחד כיום בישראל ובמדינות רבות אחרות בעולם.מקורות ולקריאה נוספת:
What is Body Mass Index (BMI) – NHS
BMI Formula – How to Use the BMI Formula
