BMI (Body Mass Index), או בעברית "מדד מסה גוף", הוא מונח שעולה לאוויר העולם באינספור מקרים – בעיקר בכל הנוגע לשיח 
לגבי משקל הגוף של האדם והבריאות הכוללת שלו. המדד, ברמה הכללית, מסייע להעריך האם האדם הוא בעל משקל תקין או לחלופין סובל מתת משקל, מעודף משקל או מהשמנת יתר. התוצאה של כך היא מספר אשר מאפשר להגדיר עבור האדם תוכנית טיפולים, כאשר יש בה צורך, וכמובן לעקוב אחר ההתקדמות של הטיפול. הנה כל מה שחשוב שתדעו על המדד אשר לא תמצאו רבים החשובים ממנו.
מהו מדד ה-BMI?
מבחינה מעשית, החישוב של מדד ה-BMI הוא פשוט בכל קנה מידה – חלוקה של משקל האדם בריבוע הגובה שלו. המספר שמתקבל מגדיר בדיוק באיזו קבוצה נמצא אותו אדם, כך שאפשר להתאים לו בצורה מדויקת יותר טיפול במידת הצורך:
- מדד BMI נמוך מ-18.5 – תת משקל
- מדד BMI הנע בין 18.5 ל-25 – משקל גוף תקין. זוהי הקבוצה אליה נרצה להשתייך
- מדד BMI בין 25 ל-29.9 – עודף משקל (Overweight). מצב זה מאופיין בעיקר בפגיעה במראה האסתטי, כאשר הסיכון הבריאותי קיים אך נמוך באופן יחסי
- BMI בין 30 ל-39.9 – השמנה (Obesity), עם סיכון בריאותי משמעותי פי כמה
- BMI העולה על 40 – השמנה קיצונית (Morbid Obesity). מצב המאופיין בסיכון בריאותי רב, לעיתים עד לרמה של סכנת חיים.
למרות שכל מקרה יש לשקול לגופו, שורה ארוכה של מחקרים שנערכו בעולם במרוצת השנים מראים שרשימת הסיכונים האפשריים עולה ככל שמדד ה-BMI עולה. בין השאר מדובר כאן על מחלות כרוניות דוגמת סכרת, התקפי לב, מחלות לב וכלי דם, תסמונות מטבולית – והרשימה עוד ארוכה.
עד כמה ניתן לסמוך עך מדד ה-BMI?
למרות החשיבות של מדד ה-BMI בהערכת מצבו של אדם מסוים וגורמי הסיכון שעלולים להופיע אצלו, צריך לזכור שיש הטוענים שהמדד אינו על תקן של "תורה מסיני". הסיבה הראשונה היא שיש משתנים מתערבים שונים שעשויים להיכנס לתוך משוואת מדדי הגוף של אדם מסוים ולהשפיע עליה, לרבות המגדר, המוצא האתני, מבנה הגוף (למשל אורך הרגליים) ועוד. המדד אינו משתנה כאשר הרכב הגוף משתנה, ולכן עלולה להיווצר מתחת לפני השטח בעייתיות שהמתבססים על המדד בלבד אינם נחשפים לה.
מקורות ולקריאה נוספת:
What is Body Mass Index (BMI) – NHS
BMI Formula – How to Use the BMI Formula
