היפרגליקמיה היא רמת סוכר גבוהה בדם, המופיעה בדרך כלל אצל חולי סכרת. מחלת הסכרת מופיעה לאחר שהגוף לא מפריש מספיק אינסולין (סכרת מסוג 1) או לאחר שהרגישות של רקמות הגוף לאינסולין יורדת (סכרת מסוג 2) והוא כבר לא משפיע. בשני המקרים, התוצאה דומה ורמת הסוכר בדם עולה.
הגורמים להיפרגליקמיה בחולי סכרת
חולי בסכרת סובלים בכל מקרה מרמת סוכר גבוהה בדם, אך עם זאת, קיימים מספר גורמים התורמים להחמרת ההיפרגליקמיה. גורמים אלה כוללים:
- בעיה בשימוש באינסולין – אצל חולים בסכרת סוג 1 או בסכרת סוג 2 התלויים באינסולין, אחת הסיבות להיפרגליקמיה היא שימוש לא נכון באינסולין. מכיוון שהחולים מזריקים לעצמם את האינסולין ומחליטים באופן עצמאי גם על המינון (על פי כמות הפחמימות) קיימים מקרים של בעיה בתהליך ההזרקה או בחישוב כמות האינסולין. כמו כן, אצל אנשים המשתמשים במשאבת אינסולין, יכול להופיע מצב בו המשאבת נסתמת והאינסולין לא מוזרק לגוף.
- מחלה – אחת הסיבות השכיחות להיפרגליקמיה ועליה ברמת הסוכר בדם היא מחלה. כל מחלה או זיהום יכולים לגרום להיפרגליקמיה, שעלולה אף להיות קטלנית. הסיבה לכך היא הפרשה של הורמונים שתפקידם לגרום לגוף להילחם במחלה, אשר גורמים גם להיפרגליקמיה. ולכן, כל חולה סכרת ובעיקר חולים בסכרת מסוג 1 (הנוטים להיות לא מאוזנים) חייבים לעקוב בקפידה אחר רמת הסוכר בזמן מחלה. מקרים של קטואצידוזיס סכרתית, אשר מופיעים לאחר היפרגליקמיה קיצונית ונחשבים למצב חירום רפואי מופיעים בדרך כלל בזמן זיהום כלשהו, ולכן חשוב להכיר את הנושא ולהתמודד איתו בהתאם.
- חוסר פעילות גופנית – פעילות גופנית חיונית להורדה ברמת הסוכר בדם. חוסר פעילות גופנית קיצוני (כפי שקורה במאושפזים) יכול לכן להעלות את רמת הסוכר ולגרום להיפרגליקמיה.
- תזונה לא מאוזנת – כל חולה סכרת חייב לעקוב אחרי תכנית תזונה מיוחדת, המותאמת על מנת למנוע אירועים של היפוגליקמיה או היפרגליקמיה. מקרים של אכילת כמות פחמימות גדולה, בניגוד לתפריט המומלץ יכולים להביא כמובן להיפרגליקמיה.
- שימוש בסטרואידים – שימוש בסטרואידים גורם לעליה ברמת הסוכר בדם, ולכן חולים סכרתיים חייבים להקפיד על ניטור מוקפד של רמת הסוכר בדם בזמן טיפול בסטרואידים. באופן כללי, תרופות יכולות לגרום להיפרגליקמיה, ויש להתייעץ עם הרופא לגבי איזון הסוכר במהלך טיפול תרופתי.
- לחץ נפשי – קיים קשר בין לחץ נפשי ובין עליה ברמת הסוכר בדם, ולכן אסור להיות מופתעים ממקרים של היפרגליקמיה בתקופות של סטרס.
הסימנים של היפרגליקמיה
סימני היפרגליקמיה דומים מאוד לסימני הסכרת וכוללים השתנה מרובה, צמא, כאבי ראש, עייפות ושינויים בראיה. בשלב מאוחר יותר, עלולים להתפתח סיבוכים כמו קטואצידוזיס ותסמונת היפראוסמולרית סכרתית אשר מבטאים היפרגליקמיה קיצונית ביותר.הטיפול המיידי בהיפרגליקמיה
במקרי חירום בהם ההיפרגליקמיה גרמה לסיבוכים מסכני חיים כמו קטואצידוזיס סכרתית או לתסמונת היפראוסמולרית סכרתית, יש לטפל במצב באופן מיידי. הטיפול המיידי כולל:
- מתן נוזלים ואיזון אלקטרוליטים – בדרך כלל מתבצע דרך הווריד, ומטרתם להחזיר את הגוף למאזן נוזלים ואלקטרוליטים תקין. כתוצאה מההיפרגליקמיה יש אבדן נוזלים בשתן, ומתן הנוזלים עוזר להחזיר לגוף את הנוזלים שאבדו. כמו כן, מתן נוזלים מוהלים את הסוכר בדם ובכך מפחיתים אותו.
- טיפול באינסולין – האינסולין עוזר להכניס את הגלוקוז לתאים, ולכן מקטין את רמתו בזרם הדם ומסייע בכך לטיפול בהיפקרגליקמיה.
