נזק לבבי, סתימה או חסימה בעורקים הכליליים, הם רק חלק מה"מתנות" הנלוות לדיסליפידמיה סכרתית. העורקים הכליליים אחראים על אספקת דם ללב, ובמצב של חסימה מתמשכת עלול להיגרם נזק משמעותי.
מסתבר שחולים הסובלים מסכרת נמצאים בסיכון יתר להיווצרות חסימת עורקים במצב הנקרא טרשת. למעשה, סכרת נחשבת פעמים רבות לגורם סיכון לתחלואת לב ברמה שאיננה נופלת בהרבה מקיום גורמי סיכון אקוטיים כגון לחץ דם גבוה או אירוע לבבי קודם.
האופן בו מתפתחת דיסליפידמיה סכרתית
זהו מצב המאופיין בנוכחות ניכרת של טריגליצרידים בדם. במקביל, קיים שיעור נמוך של כולסטרול מסוג HDL. שלא כצפוי, הכולסטרול הרע, ה-LDL בקרב חולי סכרת לא שונה באופן מהותי מזה שנמדד בקרב האוכלוסייה הכללית.
עם זאת, מבנה ה-LDL בקרב הסכרתיים שונה. אצל אלה הסובלים מסכרת, כולסטרול זה בנוי מגושים קטנים מאוד וצפופים, דבר שהופך אותם ככל הנראה להרבה יותר מזיקים. הסברה הרווחת היא שתופעה זו מקושרת בשל התגובה של החולים לאינסולין.
שומנים בהרכב גבוה מגיעים מהכבד ומביאים לשינויים בתהליכי חילוף החומרים. כתוצאה מכך, באופן הדרגתי אך בלתי נמנע, נוצר כולסטרול במבנה קטן, צפוף ומסוכן יותר. הפתרון, על פי הרפואה המודרנית, הוא להמליץ על טיפול תרופתי לחולי סכרת כטיפול מונע על פי הצורך.
הקשר לטרשת עורקים
הפיכת העורקים לצרים יותר, בין היתר בשל הצטברות של שומנים וכולסטרול, נחשבת מזה שנים לגורם סיכון ראשון במעלה למחלות לב ולאוטם שריר הלב. מחקרים חדשים מראים שסכרת היא מחלה שעלולה לתרום לאוטם שריר הלב, ירידה באיכות החיים ותמותה מוקדמת בצורה הזהה כמעט לקיומם של מחלות כליליות.
רופאים נוהגים לבצע הערכת סיכון לאנשים הסובלים ממחלות לב וכן לכאלה הסובלים מרמת סוכר לא מאוזנת בכדי להעריך את סוג הטיפול הנדרש לכל מקרה ומקרה. בשנים האחרונות מקובל להתייחס לקיומה של מחלת הסכרת כבעלת תרומה זהה לסיכון כמעט כמו טרשת עורקים.
למה זה חשוב?
כי חשוב למנוע סיבוכי סכרת, ולשם כך מגדירים הרופאים את רמת הכולסטרול אליה יש לשאוף, בהתאם למצב המטופל והערכת הסיכון, כשהמטרה היא להפחית את הסיכון למחלת לב, עיוורון, ותמותה מוקדמת. המחקרים הראו שמתן טיפול תרופתי להורדת רמת הכולסטרול הביא לירידה דרסטית בסיכון לטרשת ופגיעה בכלי הדם הכליליים.
בנוסף לטיפולי רפלקסולוגיה או שימוש בתרופות שמטרתן להורדת הכולסטרול והשומנים, התגלה כי יש גורם סיכון נוסף בפרט עבור סכרתיים לפיתוח מחלות לב. כאשר הבדיקות מראות על רמה נמוכה של כולסטרול טוב HDL, יש בכך גורם סיכון רציני ביותר לאוטם שריר הלב ולמחלות לב וכלי דם נוספות. במצב כזה, לא די בטיפול בתרופות להורדת רמת הכולסטרול מסוג LDL והטיפול המומלץ הוא נקיטה בצעדים נוספים.
נחוצים פתרונות משולבים
כלל מפתח לשיפור מצבם של הסכרתיים טמון באיזון רמות הסוכר באמצעות טכניקות כמו תזונה דלת פחמימות ופעילות גופנית קבועה. פעולות אלו הן בעלות השפעה טובה גם במצבי דיסליפידמיה סכרתית, אך לא לכל החולים גישה זו מספיקה, אפילו אם הטיפול כרוך בשילוב תרופות קלאסיות להפחתת רמת הכולסטרול.
אפשרות טובה שנבדקת ברצינות היא שימוש בניאצין לצד איזון רמות האינסולין על ידי תזונה מתאימה ופעילות גופנית. מחקרים ראשוניים מראים שהשילוב הזה הינו בעל פוטנציאל מעודד, לפחות בחלק מהחולים.
חומצות שומן אומגה שלוש הן אפשרות טובה להפחתת רמות השומן בדם, בתנאי שהשימוש בהן מבוצע במינונים גבוהים ביותר. יש להבין שטיפולים אלה צריכים לבוא במקביל להורדת הכולסטרול הרע, שינוי הרגלי חיים רעים כגון עישון, השמנה וקיום מעקב מתמשך אחר רמות הסוכר ורמות השומנים בדם.
