לרוב כאשר מדברים על התחלואות הנלוות למחלת הסכרת מתמקדים באזכור של מחלות גופניות כמו למשל מחלות שפוגעות בכליות, בכלי הדם, בלב ועוד. עם זאת, למרות שרבים לא מודעים לכך, ממחקרים רבים שבוצעו בתחום נראה כי מחלת הסכרת מקושרת גם לעלייה בסיכון ללקות בהפרעות נפשיות. במאמר זה נתמקד בקשר המורכב שבין מחלת הסכרת לבין דיכאון. נראה כי חולי סכרת נמצאים בסיכון מוגבר לחלות בדיכאון – לפי מחקרים עדכניים שבוצעו בתחום נראה כי שיעור הסובלים מדיכאון בקרב חולי הסכרת נע בין 11%-43% ולרוב נוטה להיות חמור ואף כרוני.
לרוע המזל לא זו בלבד שמדובר על הפרעה חמורה שפוגעת באיכות החיים של החולים אלא שחולי הסכרת שסובלים מדיכאון נוטים לפתח יותר סיבוכים כתוצאה מהסכרת והסיבוכים מהם סובלים הלוקים בדיכאון חמורים מאוד.
מה מוביל למה?
למרות שנראה שהשכיחות של דיכאון גבוהה יותר בקרב חולי סכרת מאשר באוכלוסייה הכללית, אין די בכך כדי להצביע על זה שהדיכאון הוא תוצאה של סכרת. אי לכך בוצעו מספר מחקרים שהעלו תוצאות סותרות. באופן כללי ניתן לומר שדיכאון וסכרת מנהלים יחסי גומלין מורכבים ושהאינטראקציה בין המחלה המטבולית להפרעה הנפשית גורמת להעצמה משותפת באפקט סינרגטי הרסני.
כך למשל לפי מחקרים מסוימים דיכאון מהווה גורם סיכון להתפתחות של סכרת ולפי מחקרים אחרים נראה כי סכרת היא גורם סיכון לדיכאון. באופן עקרוני אנשים דיכאוניים פחות שומרים על הבריאות שלהם מאנשים שאינם דיכאוניים וחולים במחלות כרוניות באופן כללי נוטים לסבול יותר מדיכאון. בהתאם לכל האמור לעיל ישנה חשיבות עליונה לטפל הן בדיכאון והן בסכרת על מנת למנוע את הסיבוכים האפשריים של כל אחד מהמצבים בנפרד ואת ההשפעה ההדדית.
מהם גורמי הסיכון לדיכאון בקרב חולי הסכרת?
ישנם גורמי סיכון רבים מספור שיכולים לגרום להופעת דיכאון בקרב חולי הסכרת ומפאת קוצר היריעה נזכיר רק כמה מהם על קצה המזלג להלן:
- עישון
- עודף משקל
- מגדר – נשים סובלות מדיכאון בשכיחות גבוהה יותר מאשר גברים
- קיום של מחלות אחרות בנוסף לסכרת
- אירועי חיים מסוימים בעלי אופי שלילי
- דרגת החומרה של הסכרת – ככל שהסכרת מתקדמת יותר וקשה יותר כך הסיכון לדיכאון נהיה גבוה יותר
- איכות חיים ירודה
- מערכת תמיכה מצומצמת
- שימוש באלכוהול
- פגיעה בתפקוד כתוצאה ממחלת הסכרת.
כיצד מטפלים בדיכאון בקרב חולי סכרת?
ראשית חשוב להבין שדיכאון היא הגדרת מטריה לשורה ארוכה של מצבים. הדיכאון יכול להיות מינורי או מג'ורי, להופיע לעתים נדירות, באפיזודות חוזרות ונשנות באופן תדיר או להיות קבוע ובלתי משתנה. הוא יכול לבוא לידי ביטוי במגוון רחב ביותר של תסמינים ובהתאם לכך ישנן גם שיטות טיפול מגוונות שמתאימות למצבים השונים.
כך למשל אלו שסובלים מדיכאון בדרגת חומרה קלה עד בינונית לרוב יטופלו בטיפול פסיכולוגי כמו למשל טיפול קוגניטיבי התנהגותי קצר מועד ואילו חולים שסובלים מהיסטוריה של דיכאון לרוב יפיקו את המרב משילוב של טיפול פסיכולוגי ארוך טווח עם טיפול תרופתי. בדרך כלל הטיפול המוצלח ביותר לחולים סכרתיים שסובלים בנוסף גם מדיכאון הוא שילוב בין טיפול קוגניטיבי התנהגותי לבין טיפול תרופתי.
מאחר ומדובר על הפרעה רחבה מאוד הרי שהטיפול צריך להיות מותאם למטופל באופן אישי ולהתבצע תחת מעקב צמוד על מנת לבדוק את יעילות הטיפול ועל מנת לבצע שינויים בטיפול בהתאם לצורך (שינוי של סוג התרופות או מינון התרופות למשל).
