יש הסבורים שסכרת נובעת, בעיקרו של דבר, מצריכה לא מבוקרת של מאכלים העמוסים בסוכר (גלוקוז). ההנחה היא שתפריט תזונה שכזה עלול להגדיל את הסיכויים לסכרת, או להחמיר את התסמינים של מחלה קיימת. כיום ברור שהתמונה מורכבת יותר ואינה חד משמעית.
יש גורמי סיכון רבים לסכרת, כאשר הרגלי התזונה מהווים רק חלק מהם. זאת ועוד, יש חולי סכרת רבים שהתזונה שלהם היא דווקא מאוזנת ובריאה, ולעומתם אנשים אשר צורכים מאכלים עתירי סוכר ולא סובלים מסכרת (גם אם בעיות שיניים וסיכונים אחרים הם בהחלט בגדר אפשרות עבורם).
אבל האם זה אומר שחולי סכרת אינם צריכים לשים לב מה הם מכניסים לגופם? על רקע העובדה שסוכרים עלולים להחמיר מחלה קיימת, ובהתחשב בכך שחולי סכרת רבים סובלים מהתמכרות לסוכרים, אסור להם להקל ראש בשום מאכל שאוכלים.
סכנת ההתמכרות לסוכרים
אין צל של ספק שתפריט נכון, בריא ומאוזן, עם מינימום סוכרים, עשוי להקל על איזון רמות הסוכר בגוף. הבעיה היא שבעקבות המחלה, המשימה עלולה להפוך לקשה שבעתיים. אחת מ"תופעות הלוואי" של הסכרת היא תחושה של רעב והשתוקקות לסוכר ולממתקים שגם כך נחשבים בעיני רבים למאכלים שקשה לעמוד בפניהם.
חולה הסכרת עלול לחפוץ במאכלים אלה גם כאשר אינו רעב, כחלק מה"פיצוי" על הרמות הלא מאוזנות של גלוקוז בדמו. שימו לב שלא מדובר כאן רק במאכלים עתירי סיכון בהגדרתם. יש מאכלים "תמימים" שהופכים לסוכרים עם ההגעה שלהם למחזור הדם.
כאשר רמות הסוכרים בדם עולות, חלים תסמינים שהם הכול חוץ מחיוביים. העלייה ברמות הסוכר מביאה להאצת קצב ההפרשה של האינסולין בגוף, שאמור במצב התקין להביא לאיזון של רמות הסוכר בדם. עם הזמן עלולה להיווצר בתאים העמידות לסוכרים, מה שמפחית את ההשפעה של האינסולין.
כך מקטינים את צריכת הסוכרים
ההמלצה לצרוך כמה שפחות מאכלים עמוסי סוכר אינה מיועדת רק לחולי סכרת, אלא לכלל האוכלוסייה. האתגר עבור חולי הסכרת עלול כאמור להיות גדול יותר, כך שמאמצי הגמילה עולים בהגדרה. רצוי לשנות באופן דרסטי את הרגלי התזונה, לאחר הרכבת תפריט על ידי דיאטן או רופא הבקיא בתחום ומכיר את האדם הספציפי הסובל מהמחלה.
את מקומם של הסוכרים והפחמימות רצוי שיחליפו מאכלים הנחשבים לבריאים יותר, דוגמת חלבונים, דגנים, קטניות ועוד. אי אפשר לוותר לחלוטין על פחמימות, מסיבות ברורות, אך מומלץ לצרוך פחמימות בסיבים תזונתיים ולא פחמימות הנחשבות למזוקקות.
יש מאכלים שעשויים ליצור תחושת שובע, גם כשאוכלים מהם כמויות קטנות, והם בהחלט יכולים לקבל עדיפות מסוימת בקרב חולי הסכרת. לחולי סכרת, ובכלל, רצוי להקפיד על אכילת כמה שיותר ארוחות קטנות במרווחים פחות או יותר קבועים, ולא ארוחה גדולה אחת או שתיים בכל היממה. עוד רצוי להימנע ככל שניתן מארוחות "כבדות" סמוך לשנת הלילה.
פעילות גופנית הכרחית
קשה לחשוב על התמודדות מוצלחת עם סכרת מבלי שמכניסים לתמונה את הפעילות הגופנית, גם היא מומלצת לכל אדם באשר הוא. רצוי שחולי סכרת יבצעו לפחות כמה אימונים בשבוע ויקפידו על שגרת יום נכונה, דוגמת הליכה רגלית בכל הזדמנות שנקרית מולם. הסיבה לכך היא שהפעילות הגופנית מגבירה את קצב חילוף החומרים, מאיצה את זרימת הדם ומשפרת את היעילות בה הגוף משתמש באינסולין, מה שמקצר את הדרך לעבר רמות הגלוקוז המאוזנות.
אתם לא חייבים לצאת למערכה הזו לבד. מלבד הביקורות הרפואיות והסיוע של מומחי תזונה, יש כיום מומחים מהשורה הראשונה לגמילה מסוכרים (והתמכרויות אחרות), המרכיבים עבור כל אדם תוכנית המותאמת לו באופן אישי.
רוצים להיגמל מסוכרים? איילת בן ארי מומחית לגמילה מסוכרים