הרפואה המודרנית נעזרת בתרופות רבות. במהלך העשורים האחרונים פותחו תרופות שונות למגוון רחב מאוד של מחלות. כתוצאה מכך, מבוגרים רבים נוטלים כמויות הולכות וגדלות של תרופות. קשיש הנוטל מעל עשר תרופות מדי יום ביומו הוא מחזה שכיח מאוד במרפאה ובבית חולים . למרות שמרבית התרופות הוכחו כיעילות בטיפול במחלות, לעתים נשכחות תופעות הלוואי שלהן, ולעתים גם לא מכירים אותן במלואן. הבעיה של נטילת תרופות רבות בגיל המבוגר גם זכתה לשם – Polypharmacy (ריבוי תרופות).
משתנים
תרופות משתנות הן תרופות יעילות מאוד בהפחתת לחץ דם והפחתת עומס הנוזלים בגוף. תרופות ממשפחת התיאזידים, למשל, משפיעות על המערכת הכלייתית ומביאות לאובדן מוגבר של נוזלים, ולכן גם לירידה בלחץ הדם. תרופות אלו ניטלות לחולים רבים הסובלים מלחץ דם גובה וממחלות לב. תופעות הלוואי העיקריות של התיאזידים המשתנים כוללות הפרעות מטבוליות שונות: שינוי במאזן המלחים בגוף, שינוי במאזן הכולסטרול והסוכר, ועוד.
חוסמי ביטא
תרופות משפחת חוסמי הביטא משפיעות על פעילות הלב. חסימה של קולטני ביטא מביאה לירידה בקצב הלב ועוצמת ההתכווצות שלו. נמצא שטיפול בתרופות אלו יעיל בחולים עם אי ספיקת לב ולאחר אירועי לב חמורים. בנוסף, התרופה ניתנת לעתים גם כטיפול ביתר לחץ דם (למרות ששימוש זה התמעט באחרונה).
סטטינים
תרופות ממשפחת הסטטינים הן תרופות יעילות מאוד להפחתת רמת הכולסטרול בדם. התרופות מעכבות את האנזים שאחראי על ייצור כולסטרול בגוף. שימוש בסטטינים עלול להביא לפגיעה בשריר ולכאבי שרירים. הסטטינים הוכחו במספר מחקרים כתרופות חשובות שיכולות להפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם, דרך השפעתן על רמת הכוסלטרול בדם.
האם תרופות אלו מעלות את הסיכון להתפתחות סכרת?
התרופות שהוצגו ניטלות על ידי מספר רב מאוד של חולים ברחבי העולם. כמו לכל תרופה, יש להן גם תופעות לוואי , חלקן מסוכנות. לעתים תופעות הלוואי נשכחות בתוך המידע הרפואי שנאסף אודות יעילותן של תרופות – אך מדיי פעם בפעם מתפרסמים בספרות הרפואית נתונים אודות תופעות לוואי חדשות של תרופות שהשימוש בהן נפוץ.
מחקר חדש שפורסם בכתב העת הרפואי (BMJ (British medical journal ניסה להעריך האם שלוש התרופות שהוזכרו כאן – משתנים, חוסמי ביטא וסטטינים מעלות את הסיכון לחלות בסכרת אצל חולים הנמצאים במצב טרום סכרתי. מצב טרום סכרתי בדרך כלל לא מצריך טיפול תרופתי, אלא שינוי באורח החיים בלבד, ואילו סכרת של ממש היא מחלה קשה, עם סיבוכים באיברים רבים (לב, עיניים, מוח ועוד). האם ייתכן שהטיפול התרופתי מעלה את הסיכון למעבר למצב סכרתי של ממש?
במסגרת המחקר שפורסם, נאספו כ – 6,000 חולים לארבע קבוצות שונות: חולים שלא קיבלו טיפול תרופתי במשתנים, חוסמי ביטא, סטטינים, וחוסמי תעלות סידן (כקבוצת ביקורת). אחר חולים אלה נערך מעקב בן חמש שנים. בתוך תקופת המעקב, אצל 16% מהנבדקים התחילו טיפול בחוסמי ביטא, אצל 20% התחילו טיפול במשתנים, ואצל 22% התחילו טיפול עם סטטינים. החוקרים בחנו האם התחלת השימוש בתרופות הוביל להופעת סכרת. נמצא, ששימוש בסטטינים ושימוש במשתנים כאחד היה כרוך בסיכון מוגבר לסכרת. משתנים הגבירו סיכון למעבר לסכרת ב – 23%, ואילו סטטינים הגבירו את הסיכון ב – 32%. שתי התוצאות היו בעלות משמעות מבחינה סטטיסטית. בניגוד לתרופות אלו, חוסמי ביטא וחסמי תעלות סידן לא נקשרו לסיכון מוגבר לסכרת.
החוקרים מסכמים, שעל פי המחקר סטטינים ומשתנים מעלים סיכון לפיתוח סכרת. האם המשמעות של ממצאים אלו היא הפסקה של שימוש בתרופות נפוצות אלו? וודאי שלא. תרופות אלו הוכחו במחקרים קודמים כמפחיתות תחלואה ותמותה בחולים הסובלים ממספר מחלות ונמצאים בסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם. עם זאת, החוקרים מציינים שייתכן שיש לשקול בכובד ראש שימוש בתרופות בחולים עם סיכון נמוך יותר, ולקחת בחשבון את תופעות הלוואי האפשריות של הטיפול – ובכלל זה הופעה של סכרת בחולים עם מצב טרום סכרתי.
